נושא השאלה בעניין קבוצת אנשים שסעדה יחד ונמלכה לברך ברכת המזון בעשרה ולזמן על הכוס . לפני הזימון התברר להם שהמארח לא סעד עמם . כמו כן , גילו להפתעתם , שגם עם המארח אינם אלא תשעה . לפיכך , הורה אחד מהמסובים לצרף את המארח ואורח נוסף לזימון בשתיית כוס יין . לשיטתו , אף על פי שהסועדים נמלכו לסיים את סעודתם , הסעודה לא הסתיימה משום שדעתם של אורחים תלויה ונסמכת על דעת המארח ( "בעל הבית " ) , וכל עוד שבדעתו לאכול פת או לשתות כוס יין , הסעודה לא הסתיימה וניתן לצרף סועדים נוספים לברכת הזימון . השואל סבר שאמירת " הב לן ונברך " מוכיחה שדעתם אינה נסמכת על בעל הבית ולכן אין לצרף סועדים חדשים . מקום כתיבה וזמן : מצרים ; עברית ; כתיבה ספרדית מזרחית רהוטה ; המאה הי " ז . חומר ומצב השתמרות : נייר ; מוכתם ; דף אחד [ דו צדדי ]; צד א ' 16 – שו ' , צד ב ' 17 – שו ' . מידות הנייר : ; 10 . 8 x 15 . 5 מידות הכתוב : ; 7 . 7 x 11 . 5 שוליים : עליונים ; 2 . 5 תחתונים ; 2 . 3 - 1 . 5 פנימיים ; 2 . 7 - 1 . 5 חיצוניים . 1 . 7 - 1 . 1 הערות תוכן : שאלה זהה נדפסה בספרו של ר ' ישועה שבבו ידיע זיין , שערי ישועה , שער ד...
אל הספר