סיכום

עתה אפשר להגדיר את מוצר הצריכה המעוצב באופן יותר שלם , אם כי עדיין חלקי : מוצר הוא תופעה תרבותית , המורכבת מחפץ מעוצב שתהליכי ייצורו מעוגנים בחיקוי ומביאים אותו לידי פונקציונליות , תואם למקור עלום או גלוי , חדשנות בתהליכי ההמרה מהחפץ המקורי לחפץ המעוצב החדש , וגיוון הנובע מחיקוי שיש בו ״טעויות״ ותנועה בין הזהה לדומה . ניתן לראות עד כמה הגדרה זו מערבת בתוכה את התרבות . יופיו של החפץ והחוויה האסתטית כלפיו נובעים הן מתחושת התואם למקור הן מהפונקציונליות שלו . בחיקוי באופן פרדוקסלי מסתתרים חדשנות וגיוון , משום שהחיקוי מדמה את המקור , אבל בכל זאת באופן אחר – חומר אחר , צבעוניות אחרת , תואם שאינו מוחלט . המתח בין התואם לגיוון , בין החיקוי המובע באופן יצירתי למחוקה – מייצר את יופיו של מוצר הצריכה המעוצב . אך גם אפיון זה של מוצר הצריכה המעוצב עדיין חסר . לא ברור עד תומו הקשר בין תחושת התואם , החדשנות והפונקציונליות לבין תחושת היופי המתעוררת מהמוצר . ההוגים הבריטיים בני המאה ה 18 דיברו על רגישות אסתטית , אשר כמו אצל קאנט נובעת מהתבוננות נטולת אינטרס באובייקט כשלעצמו . אצל קאנט ראינו שהנאה מיופי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן