במאה ה 18 המסחר במוצרי מותרות , המהווים חיקוי של מוצרי יוקרה עתיקים או רחוקים , הפך בעצם למסחר בסימבולים תרבותיים וברגישות אסתטית . מוצרי היוקרה והמותרות , חיקויי תעשייה הנושאים חדשנות , נועדו לתצוגה . הם שימשו לסיפוק צורכי יוקרה ומעמד ולהצגתו של טעם טוב . מוצרי פורצלן וחרס בסגנון אטרוסקי היו מוצרי צריכה יוקרתיים שנועדו למטרות אלה . בעולם העתיק שימשו חפצים אלו סמלי עושר , ובעצם כבר אצל האטרוסקים הם היו חיקוי של מוצרי כסף וזהב שהיו מוערכים יותר . חיקויים של חפצי היוקרה כעבור מאות שנים במאה ה 18 עצמה , שימשו לסיפוק אותם צרכים ששימשו את האטרוסקים . ודג׳ווד , כפי שכבר הוזכר , פיתח תעשיית ענק ממכירתם של חיקויים אטרוסקיים , אגרטלים וכלי חרס לשימוש . אלו היו חיקויים שעברו הסבה לייצור תעשייתי , ותומחרו לשוק מותרות יוקרתי . הדגש במוצרים שנעשו מחומרים זולים היה על יכולת ביצוע גבוהה , גיוון וחדשנות של האובייקט .
אל הספר