הדיון של פורסי בסעיף 16

קאנט מציג מספר דוגמאות ליופי נלווה : יופי אנושי , יופי של סוס , של בניין ( ארמון , כנסייה ) . כל אלו מניחים מושג של התכלית המגדירה מה הדבר צריך להיות , וכתוצאה מכך אנחנו יכולים להניח מושג של שלמות לגבי תכלית האובייקט . כמו ביופי חופשי כך דוגמאות אלה כוללות גם אובייקטים טבעיים וגם אובייקטים מיוצרים . מכאן נובעת השאלה במה שונה סוס מצדפה או במה שונה ארמון מטפט בחדר . כיצד השיפוטים שלנו לגבי אובייקטים אלה שונים זה מזה ? בניגוד לגוייר ( , ( Guyer שהתייחס רבות לבעיית היופי הנלווה אצל קאנט , פורסי מחויבת לעמדה שעקב העובדה שיופי הוא שיפוט סינגולרי , והיופי הוא תוצאה של שיפוט זה , כל דבר יכול להישפט כיופי חופשי או נלווה . לדעתה , שיפוטי היופי שלנו אינם תלויים בתכונות ספציפיות המצויות באובייקט או בתכליות המצויות באובייקט , אלא הם תוצאה של התחושה שלנו כלפיו . ואומרת פורסי : ״מחויבות זו חשובה לתפיסת העיצוב כפונקציונלי ובעל תכלית אמתית . הבנת השימושיות של האובייקט המעוצב טבועה בו הן מבחינה היסטורית הן מבחינה תרבותית״ . ומכאן ייחודו של השיפוט כלפי אובייקטים של עיצוב . פורסי טוענת שהתפיסה של גוייר , ...  אל הספר