תיארנו את יחסו של הצופה אל מושאו כבלתי תועלתני , בלתי רצוני , בלתי רגשי [ ... ] תיארנוהו כיחס של תשומת לב צרופה וטהורה , פעולה של ריכוז בלתי אנוכי , כמעט לא אישי״ . בדומה לסטולניץ , האזרחי מגדירה את התפיסה האסתטית כיחס בין הצופה לבין האובייקט , יחס אשר מתבסס על קשב מכ וּ ון מלווה בתודעה עצמית . היא מאמינה בהכרחיותו של מצב תפיסה מסוים , תפיסה אקטיבית , שעל הצופה להיות נתון בו כדי שהחוויה האסתטית תתרחש . תפיסה אקטיבית זו של האובייקט האסתטי מצטיינת בערנות וברגישות מיוחדת לשפע , לצפיפות ולדחיסות של האיכויות החושיות , תוך כדי שמירה על יכולת הבחנה דקה באשר להבדלי האיכויות ולגוונים המיוחדים . מנגד , התפיסה האסתטית מייחדת תשומת לב מדוקדקת למבנהו הכללי של האובייקט , לארגונו הצורני ולאופן שבו כל האיכויות החושיות מותכות לכדי מכלול מורכב ואחיד . גישתה של האזרחי נקשרת אפוא לתפיסה האסתטית אשר מדגישה את המאפיינים הייחודיים של האובייקטים , ומתמקדת באופן מדוקדק באיכויותיהם , תוך כדי הפרדתם המרבית מהסביבה . בקרב הוגים רבים , בהשפעתו הגורפת של קאנט , התפיסה האסתטית , המתמקדת בייחודי , נתפסת כשונה בתכלית מ...
אל הספר