המאה השש עשרה הייתה תקופה מעצבת בתולדותיהן של קהילות ישראל במזרח . בסוף המאה החמש עשרה ובמהלך המאה שלאחריה הגיעו אל אגן הים התיכון המזרחי גלי הגירה גדולים של יהודים , בעיקר מחצי האי האיברי . המהגרים מצאו במקומות שאליהם הגיעו אוכלוסייה יהודית ותיקה , בעלת שפה שונה ( יוונית , ערבית ) , מנהגים אחרים ותרבות אחרת . בין שתי האוכלוסיות נוצרו זיקות שונות וסוגים שונים של יחסים : מעימות ופולמוס ועד למיזוג וטמיעה . מאמר זה עוסק בחברה היהודית בדמשק בתקופה זו . בספרות המחקר נדונו כמה פנים בחיי יהודי העיר באותה עת . בשנת תרפ״ו פרסמו בני הדודים אליעזר ויוסף יואל ריבלין מאמר מקיף על הקהילה היהודית בעיר במאות השש עשרה והשבע עשרה . מאז מאמר חלוצי זה התפרסמו מקורות ומחקרים חדשים הנוגעים ליהודי העיר במאה השש עשרה , אך לא נכתבה מונוגרפיה כוללת על יהודי העיר בתקופה זו . המחקר התמקד בעיקר באוכלוסיית המהגרים מחצי האי האיברי ומאיטליה ובחכמים שקמו מקרבם , כדוגמת ר׳ יוסף גארסון , ר׳ ישראל נג׳ארה ור׳ חיים ויטאל , אך לא עסק בבני האוכלוסייה היהודית הוותיקה בעיר , ה״מוסתערבים״ . 1 מהגרים מספרד החלו להגיע למזרח כבר ...
אל הספר