זיהוי התנא של המשנה בסוגיית הבבלי והקשיים הכרוכים בו

יסודה של סוגיית הבבלי הוא הזיהוי של הסתמא דגמרא , שלפיו הסיפא הוא כר׳ מאיר . כראיה לכך הובאה בסוגיה ברייתא , שבה דנים ר׳ מאיר ור׳ יוסי בדינו של ״השני״ , שלדעת ר׳ מאיר ״השני כל מצות כהונה עליו״ , ולדעת ר׳ יוסי ה״שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט״ . על פי זיהוי זה , יוצא כי ״כהן משמש״ הוא ״הראשון״ ה״חוזר לעבודתו״ ו״כהן שעבר״ הוא ״השני״ , שהוא ממלא מקום זמני ל״כהן משמש״ , דהיינו הכוהן הגדול הקבוע שנפסל לפי שעה . אולם הצעתה של הסוגיה , הן לגבי זיהויה של הסיפא והן לגבי פירושיה לשני תוארי הכהונה המוזכרים בה , מעוררת קשיים רבים . ראשית , הכיצד מניחה הסוגיה שהמשנה ור׳ מאיר דנים באותו כוהן עצמו ? הרי על פי המשנה , פר יום הכיפורים ועשירית האיפה אינם נוהגים ב״כהן שעבר״ . ולעומת זאת , קובע ר׳ מאיר במפורש שה״שני כל מצות כהונה גדולה עליו״ . זאת ועוד , בברייתא שבהמשך הסוגיה , המצויה גם בתוספתא הוריות פ״ב ה״א ( מהדורת צוקרמנדל , עמ׳ 475 ) המקבילה למשנתנו , ושעל פיה גם נקבע שהמשנה היא 61 בכי״פ ליתא ״דברי רבי יהודה״ . 62 בכי״מ ובכי״פ נוסף : ״ואיתימא רב שימי בר אשי״ . ובהמשך הנוסח בכי״פ הוא : ״ר׳...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן