דרשת רב יצחק , דרשת רב פפא ושאלתו של רב שימי בר אשי עליו , ודרשתו של רב נחמן בר יצחק – הן יסודה של הסוגיה . אמנם לא נאמרו דבריהם במקורם בקשר למשנתנו , שכן אלו עוסקים בדינו של היחיד באשם תלוי , שכאמור , אינו נזכר כלל במשנה , באשר זו עוסקת רק בדינו של בית דין . עם זאת סודרו דבריהם על יד המשנה , משום שיש בהם הרחבה לעניין הנידון בה . דהיינו , נוסף על קביעתה של המשנה , ש״אין מביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש״ , קביעה המכוונת לבית דין , הובאו בסוגיה דרשות האמוראים , שלפיהן אף היחידים אינם מביאים אלא ״על ספק חטאת קבועה״ , אך לא על עשה ועל לא תעשה שבמקדש , שהם בעולה ויורד . ונראה , שאין כל מחלוקת בין האמוראים בסוגיה . לכל הדעות המקור להלכה , שאין היחידים מביאים אשם תלוי אלא על ספק חטאת קבועה , ולמעט על ספק חטאת עולה ויורד , הוא בגזרה שווה של הנאמר בפרשת חטאת היחיד ושל הנאמר בפרשת אשם תלוי . אך בעוד ר׳ יצחק מסתפק בהבאת ״ואשם״ בלבד , ורב פפא מציין בדרך קצרה רק ל״מצות״ , כבסוגיה בכריתות , או ל״ואשם ומצות״ , כבסוגייתנו , הרי רב נחמן בר יצחק מפרט בשלמות את הכתובים , שעליהם מבוססת הגזרה השוו...
אל הספר