ההלכה ש״אין מביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש״ נשנית במשנה הוריות פ״ב מ״ד , בין הלכות הדנות בקרבנם של בית דין ושל כוהן משיח על העלם דבר עם שגגת מעשה . ונחלקו הראשונים בביאורה . יש סבורים כי הלכה זו עוסקת אף היא בבית דין , אבל לדעת אחרים היא דנה ביחידים . וכפי שנראה אף מסוגיית הבבלי שעל יד המשנה , אין להסיק דבר לגבי הדרך של פירוש הסוגיה בהלכה שבמשנה בעניין אשם תלוי . כאן נעסוק בהלכה זו שבמשנה ובסוגיית הבבלי שעליה , כדי לעמוד על משמען המקורי . בהבאת המקורות נציין רק לשינויי גרסאות הנוגעים לענייננו . במשנה הוריות פ״ב מ״ד שנינו : אין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש ואין מביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש אבל חייבין על עשה ועל לא תעשה שבנדה ומביאין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבנדה ובבבלי שם ח ע״ב נאמר : מנא הני מילי דצבור לא מחייבי קרבן בעלמא 1 על השיטות ראה להלן . 2 שורה זו ליתא בספר המאמרים , כ״י מונטיפיורי . על תיאור כתב היד ראה : תלמוד בבלי עם דקדוקי סופרים השלם , סוטה א , ירושלים תשל״ז , עמ׳ . 30 - 29 3 שורה זו ליתא בכ״י מונטיפיורי ובמשנה שבפסקי הרי״ד , שנדפס על פי כתב...
אל הספר