להצעתה של הסוגיה

על פי האמור נראה להציע , שבסוגיה המקורית הובאו ליד המשנה הברייתא המקבילה למשנתנו , המבססת את ההלכות שבמשנה על מדרש הכתוב , וכן המימרות של אביי , רבא ורב פפא , ובסדר המצוי בספרים המובאים בתוספות . ונראה שדבריו המקוריים של אביי הם רק ״דיתבי בשני מקומות״ , בלא ההמשך ״וקא מורו בתרי איסורי״ כבכי״מ , בקטע גרץ ובדפוס , או ״וקא מורו בחד איסורא״ כבכי״מ ובתוספות . לפי זה , אביי מפרש את ״בפני עצמו״ במובן שהכוהן המשיח הורה במקום נפרד מזה שבו הורו בית הדין , ונראה שבכך מוכח שהורה הוראה עצמאית ללא כל תלות בהוראת בית הדין . אך אביי לא דן במפורש בשאלה אם הורו באיסור אחד או בשני איסורים . רבא חולק על אביי ותמה עליו : ״אטו שני מקומות גורמין״ , או ״מידי מקום גורם״ . מימרה זו היא מימרתו המקורית של רבא . לפי זה , גם רבא מתייחס רק לעניין מקום , ואף הוא אינו דן במפורש בשאלה אם הורו באיסור אחד או בשני איסורים . ומן הלשון ״סבר אביי למימר״ משמע , שרק בתחילה סבר אביי כך , אבל לבסוף הוא הודה לו לרבא . בהמשך למימרות אלו בא רב פפא וקבע : ״בשוין״ . מימרה זו אין משמעה , כהצעת הראשונים , ״שהיו מופלין שניהן״ , וכמצוי ל...  אל הספר