עתה , לאחר שעמדנו על דבריהם המקוריים של אביי ורבא לפירושו של ״הורה בפני עצמו״ ברישא , נעבור לדון במובנו של ״הורה עם הצבור״ בסיפא . ההלכה בסיפא : ״הורה עם הצבור ועשה עם הצבור מתכפר לו עם הצבור״ , לא נתפרשה בסוגיה . אלא שעל פי פירושם של אביי ורבא לרישא על פי הנוסח שלפנינו , השלימו המפרשים ופירשו ש״הורה עם הצבור״ מובנו שהורה עם בית הדין – ויש אף שפירשו שהכוהן המשיח היה אחד מן הסנהדרין – באיסור אחד , וכדברי המיוחס לרש״י , ד״ה הורה עם הצבור : ״ב״ד כגון דהורו בחדא איסור הוא בחלב והן בחלב״ . אולם קשה לקבל את הפירוש המוצע . אמנם יש ש״ציבור״ מתפרש לא רק כפשוטו כציבור , אלא גם במובן של בית דין או במשמע של בית דין וקהל כאחד . ברם , בהלכה זו , שבחלקה השני ״ועשה עם הצבור״ משמעו של ״צבור״ הוא כפשוטו ציבור ולא בית דין , מסתבר שגם בחלקה הראשון של ההלכה ״הורה עם הצבור״ מובנו של ״צבור״ 73 וכן כתב במגן גבורים , ד״ה בש״ס או ( אוצר , עמ׳ עט ) : ״ומשמע דאביי גופיה קבלה מיניה״ ; וכן כתב החיד״א , שער יוסף , עמ׳ עג , ד״ה והגם : ״דהגם דמשמעתין מוכח דאביי מודה לדרבא דהכ׳״ . וכן בחדושים ובאורים , עמ׳ סג ד״ה הרמב״...
אל הספר