פרק 19 ״חטאתו ושגגתו שוה״ (הוריות ו ע״ב – ז ע״א)

לדעתה של סוגיית הבבלי , הוריות ז ע״א , מקורה של ההלכה שבברייתא שם , ״משיח בפר ואין מביא אשם תלוי״ , הוא בדרשת הכתוב : ״וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג מי שחטאתו ושגגתו שוה יצא משיח שאין חטאתו ושגגתו שוה״ . על פי המובן שניתן לדרשה זו בסוגיה , נאלצת היא להידחק ולקבוע , שהתנא בברייתא ״אשם תלוי כדי נסבה״ . גם הסוגיות המקבילות , בבבלי שם ח ע״א , וירושלמי שם פ״ב ה״ח ( מו ע״ד ) נדחקות ביותר , על פי פירושן לדרשה שלפניהן , בהתאמתה של הדרשה לשיטת רבי , שמשיח בעבודה זרה בשגגת מעשה . אך דומה , שעל פי הבהרת משמעותה המקורית של הדרשה , אם בנוסח : ״מי שחטאתו ושגגתו שוה ... ״ , כבסוגיה ז ע״א , ואם בנוסחה שבסוגיות המקבילות , תתפרש הברייתא ללא הדוחק האמור ש״אשם תלוי כדי נסבה״ , וכן תתיישב ההלכה שבברייתא ש״משיח ... אין מביא אשם תלוי״ אף לשיטת רבי . נעיין אפוא בברייתא ובסוגיות שהוזכרו , שאותן נעתיק אגב ציון שינויי הנוסחאות הנוגעים לענייננו . בבבלי , הוריות ו ע״ב – ז ע״א שנינו : מזיד ועשה שוגג כו׳ מנא ה״מ דתנו רבנן לאשמת העם הרי משיח כצבור ( שיכול ) והלא דין הוא 1 כך הנוסח גם בכי״מ , וכן בק״ג , אבל ללא ״כו׳...  אל הספר