העולה מן הבירור

א . הסיפא של משנה הוריות פ״ב מ״א אף לפי נוסח הדפוס : ״שהוראת כהן משיח לעצמו כהוראת בית דין לצבור״ משמעה , כנראה , שהוראת המשיח אפילו לעצמו הוא כהוראת בית דין . ובוודאי ניתן לפרש בדרך זו את הנוסח שבשני כתבי יד שאין בהם כלל ״לעצמו״ , והוא , כנראה , הנוסח המקורי . וכשם שמתחייבים בקרבן אם עשו הקהל על פי הוראת בית דין , כך גם מתחייבים בקרבן אם הקהל עשה על פי הוראת הכוהן המשיח . ב . נוסף על הקביעה העקרונית של המשנה , מפורש בתוספתא הוריות פ״א ה״ב : ״עשו … על הוראת כהן משיח חייבין״ , דהיינו הקהל שעשה על פי הוראת המשיח חייבין בפר . ולא רק לר׳ יהודה , הסובר שקהל הם שמביאים את הפר אם עשו על פי הוראת בית דין , אלא אף לר׳ מאיר , הסובר שבית דין הם שמביאים את הפר אם הקהל עשו על פי הוראתם . אבל המשיח עצמו אינו חייב , שכן הכתוב מיעטו , וכפי שדרשו : ״אשר חטא – על מה שחטא הוא מביא ואינו מביא על מה שחטאו אחרים״ . ג . מהערת הסוגיה להלכה זו בירושלמי פ״ב ה״א : ״אית תניי תני העם בית דין״ עולה , שאף היא סבורה , וכנראה על פי הברייתות בתוספתא , כי הקהל שעשו על פי הוראת המשיח חיייבין בקרבן , ולא המשיח שהורה , ועל...  אל הספר