למשמעה של מימרת רב אחא ברבי יעקב

בהמשך לקושיה על רב יוסף : ״טפי להו שבטים״ , נאמר בסוגיה : ״אלא אמר רב אחא ברבי יעקב שבטו של לוי לא איקרו קהל דכתיב הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים וגו׳ כל שיש לו אחוזה איקרי קהל וכל שאין לו אחוזה לא איקרי קהל״ . גם בפירוש מימרה זו נחלקו הראשונים . המיוחס לרש״י גורס ״אלא אמר רב אחא ... ״ , כבדפוס , בכי״מ ובקטע גניזה , ומפרש : ״אלא אמר רב אחא בר יעקב : שבטו של לוי לא איקרי קהל , והוא הדין לכהנים , דלא איקרו קהל , דכהנים הויין בכלל שבט לוי . ואכתי נוקמה [ במסורת הש״ס מגיה על פי הבאר שבע : ״ולא מיתוקמא כצ״ל״ ] כר׳ שמעון״ . לדעתו , רב אחא , הסובר ששבט לוי 37 בעל הורה גבר לר׳ בצלאל רנשבורג , ד״ה גמרא אלא מעתה ( אוצר , עמ׳ קלג ) , מציע מקור אחר : ״והיא גופא ליכא לאקשויי , דאימא אין ה״נ דלייתו באמת י״ג פרים , ז״א דמקרא מפורש אשכחן בעזרא , ומייתי לי׳ הש״ס לעיל בסוגיין , דהקריבו רק שנים עשר פרים , ומה״ט פריך נמי בסמוך שפיר , א״כ חסרי להו י״ב שבטים״ . הדוחק מבואר כפי שעמד בעצמו על כך שם : ״ואף דלר״ש בלא״ה בקרא דעזרא הנ״ל אתה צריך לומר דחטאו רק י״א שבטים , ופר אחד לב״ד , וכדמפורש הש״ס לעיל ... ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן