נוסח מימרת רב פפא וקושיו

על קביעה זו שבני הגולה הביאו את קרבנם ״על עבודה זרה שעשו בימי צדקיהו״ מקשים לפי הנוסח שלפנינו : ״והא מייתי להו הנהו דחטאו״ , ובנוסח כי״פ : ״והא אין כפרה למתים״ , ובצירוף שני הנוסחים בכי״מ : ״והא מייתו להו הנהו דחטאו ואין כפר׳ למתי׳״ ? ומפרש הרא״ש בתוספותיו , ד״ה והא אין כפרה למתים : ״כלומר היאך הקריבו הבאים מהשבי בני הגולה על דור של צדקיהו שחטאו הלא אין כפרה למתים פירוש מחיים דאין מביאין עליהם אחרי מותם״ . וכתירוץ לקושיה זו נאמר : ״אמר רב פפא כי גמירי חטאת שמתו בעליה במיתה הני מילי ביחיד אבל לא בצבור לפי שאין מיתה בצבור״ . דהיינו , רב פפא משמיענו , שהלכה הוראת שעה היתה״ , וכן בר״ב : ״ומהדרינן ולטעמ׳ אילים צ״ו וכבשים ע״ז שהקריבו מי אשכחן להו בכל התורה כולה פי׳ ... אלא הוראת שעה היתה״ . 31 החיד״א , שער יוסף , עמ׳ נח ד״ה כיוצא בו : ״ושפי׳ שייך לשון כיוצ׳ בו שהוא ממחבר הספר׳ ... כיון דלשון זה הוא ממחבר דת״כ״ , ע״ש . זו ש " חטאת שמתו בעליה במיתה " אמורה רק ביחיד , אבל חטאת ציבור שמתו בעליה מקריבים אותה ואינה מתה , וזאת משום ש״אין מיתה בצבור״ . וקשה להבין מה עניינה של ההלכה העוסקת ב״חטאת שמת...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן