קרבנות העולים מן הגולה

הברייתא שבראש הסוגיה דנה בשתי חטאות שלא נאכלו . האחת הוא החטאת שהביאו הלויים בעת טהרתם כמתואר בבמדבר ח , ה - כב , והשנייה היא החטאות שהביאו בני הגולה . ר׳ שמעון קובע כי ״פר שני״ האמור בקרבנם של הלויים ( שם , ח ) : ״ופר שני בן בקר תקח לחטאת״ אינו בא ״ללמד שהם שנים״ שהרי בהמשך הפרשה ( שם , יב ) מפורש : ״והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה״ ; אלא ״פר שני״ משמעו שהוא ״שני לעולה״ , דהיינו כשם ש״עולה לא נאכלת אף חטאת לא נאכלת״ . ״כיוצא בו״ הם , לדעת ר׳ יוסי , הקרבנות שהביאו העולים מן הגולה בימי ארתחשסתא , אשר בראשם עמד עזרא הסופר ( להלן : קרבנות העולים ) , כמסופר בעזרא ח , לה : הבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עלות לאלהי ישראל פרים שנים עשר על כל ישראל אילים תשעים וששה כבשים שבעים ושבעה צפירי חטאת שנים עשר הכל עולה לה׳ שהרי אין לפרש את ״הכל עולה״ במשמע שכל הקרבנות היו עולות , מאחר שבכתוב נאמר במפורש גם ״חטאת״ ; אלא ״הכל עולה״ מלמד , ש״מה עולה לא נאכלת , אף חטאת לא נאכלת״ . הכתוב עצמו אינו מפרש את הטעם להבאתם של קרבנות אלו , אבל בהמשך לדברי ר׳ יוסי מובא : ״רבי יהודה ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן