תוספתא הוריות פ״א ה״ב

שם ( מהד׳ צוקרמנדל , עמ׳ 474 ) שנינו : הורו בית דין ואחד מהן אינו שם פטורין ור׳ אומ׳ אומ׳ אני עד שיהא מופלא שבהן . מברייתא זו שבתוספתא ניתן להסיק , שמשנתנו היא משנת רבי . ובאשר דין ״מופלא״ שבספרא זהה לדין זה במשנה גם בניסוחו ״לא היה מופלא של בית דין שם״ – הרי שגם הברייתא שבספרא של רבי היא . וכבר אמרו בירושלמי הוריות פ״א ה״ד ( מו ע״א ) : הורו בית דין וידע אחד מהם שטעו כול׳ מתנית׳ דר׳ דר׳ אמ׳ אין לך מעכב אלא מופלא שלבית דין בלוד וכן שם בהלכה ב ( מה ע״ד ) : פתר לה כר׳ ויש מן המפרשים הסוברים , כי תנא קמא ורבי חולקים . לדעת תנא קמא נוכחות כולם , כל חברי הסנהדרין , היא תנאי להוראה , ולדעת רבי רק נוכחותו של בעל המעמד , או של בעל התפקיד , המיוחד בב״ד – שהוא הוא ״מופלא״ , לדעתם – היא תנאי להוראה המחייבת קרבן . 31 ר״ל גינצבורג , שם , עמ׳ , 215 - 214 ור״ח אלבק בהשלמותיו למשנה . אבל הראשונים ( ראה הע׳ , ( 37 שהשוו בין הבבלי למשנה עפ״י ההנחה , ש״מופלא״ לא היה מחשבון הסנהדרין , וכדלקמן , אולם הצעה זו של המפרשים קשה היא . ראשית , מהו טעמו ונימוקו של רבי , שעל פי המוצע בדבריו הוא מבחין בין היעדרו של ב...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן