סדר הבבות במשנה ובספרא

על פי הבדל זה בין שני התנאים לחיוב בקרבן , מתבאר גם השינוי בסדרן של הבבות בין המשנה לבין הספרא . לכאורה מובן יותר סדרן של הבבות בספרא מסדרן במשנה . בברייתא ד׳ בספרא הבבא הראשונה דנה בהיעדרו של ״מופלא״ , היינו בתנאי של נוכחות , והבבא השנייה עוסקת באי השתתפותו של ״אחד מהם״ בדיון , באומרו ״איני יודע״ – שדינה , כנראה , כדין היעדרות – והבבא השלישית ״אמר להם טועין אתם״ עניינה התנאי שיורו כולם בשגגה . לעומת זאת המשנה דנה בראשונה בתנאי שיורו כולם בשגגה , ורק לאחריו היא דנה בתנאי של הנוכחות , אף על פי שהיה נראה לסדרן כסדר הספרא . ונראה שלא רצה התנא של המשנה לנקוט את הבבא של ״מופלא״ בראשונה , ולאחריה את הבבא ״וידע אחד מהם שטעו , ואמר להם טועין אתם״ , שהיה אז ניתן 29 ראה לעיל פרק 3 עמ׳ 55 ואילך . 30 ״ואפילו עשרים ושנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע , יוסיפו הדיינין״ . ובבבלי שם , יז ע״א : ״פשיטא ... קמ״ל דהאי דקאמר איני יודע כמאן דליתיה דמי … ״ . לומר ש״אחד מהם״ דווקא הוא , היינו שהכוונה רק לדיינים ולא לתלמידים , כבבבא של ״מופלא״ , ושהמשנה חולקת על כל המקורות דלעיל , שעולה מהם , שהתנאי שיו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן