למשמעה של מימרת ר' יוסי

על פי המתבאר לעיל , נראה להציע כי ר׳ יוסי במימרתו אינו בא ליישב קושי כלשהו בסוגיה , וכהצעתו של בעל הפני משה , אלא כוונתו להגביל את שיטתה של הברייתא בתוספתא . ברייתא זו היא המקור היחיד בענייננו הדן בחלב , ועל כן מסתבר שר׳ יוסי , הדן אף הוא בחלב , מתייחס אליה . הברייתא קובעת , על פי הנוסח שהוא , כנראה , המקורי , שאם אמרו ״יש חלב בתורה אבל אין חייבין אילא על החלב הקרב לשמים״ – דהיינו , שאסרו חלב קדשים והתירו חלב חולין , שמקור איסורו שיהא בכרת הוא בדרשה , וכמפורש בברייתא בפסחים מג ע״ב – הוראתם היא הוראה לבטל מקצת ולקיים מקצת , וחייבים עליה . ר׳ יוסי בהתייחסו לברייתא זו קובע : ״לא שהורו [ מותר ] לאכול חלב״ , דהיינו 26 ראה לעיל , הע׳ . 18 27 וכן בהמשך הסוגיה : ״ולא נמצאת עוקר כל שם הכנסה״ . 28 והרגיש כבר בכך רז״ו רבינוביץ , שם ( לעיל , הע׳ , ( 13 שבהגהתו את הסוגיה הקדים את הבבא דחלב מן הברייתא בתוספתא למימרת ר׳ יוסי . הברייתא אינה דנה בכך שבית הדין הורה מתוך מחשבה שמותר לאכול חלב , שאם כן , הוראתם היא הוראה לעקור את כל הגוף , ופטורים עליה . אלא הברייתא עוסקת בכך שבית דין ״יודעין היו שאסור לו...  אל הספר