הדיון במימרתו של שמואל וקשייו

הסוגיה מקשה על שמואל שלוש קושיות . הראשונה : ״תנן יש נדה בתורה אבל הבא על שומרת יום כנגד יום פטור ואמאי שומרת יום כנגד יום הא כתי׳ וספרה לה מלמד שסופרת אחד לאחד״ . הנחת המקשן היא כי הצדוקים מודים באיסור שומרת יום כנגד יום מאחר שהוא ״כתיבא״ . על כן יש לומר , לדעת שמואל , שפטורים מקרבן על ההוראה , ושלא כמפורש במשנה . וקשה להבין : הכיצד מגדירה הסוגיה את מקורו של האיסור כ״כתיבא״ , הרי הסוגיה עצמה מבארת שהלימוד הוא מדרשה : ״מלמד שסופרת אחד לאחד״ ? אם אכן הלימוד הוא מדרשה , הרי אפשר שאין הצדוקים מודים בה , ואם כן , אף לדעת שמואל הם חייבים בקרבן , וכמפורש במשנה . ממילא קשה גם להבין : מה ראתה הסוגיה להידחק על פי קושיה זו , שאינה קשה כלל , ולפרש את המשנה בדרך דחוקה , ש״הבא על שומרת יום כנגד יום פטור״ משמעו , שהתירו העראה בשומרת יום כנגד יום , או שהתירו זבה ושומרת יום כנגד יום שראו בלילה ? הקושיה השנייה היא : ״תנן יש שבת בתורה אבל המוציא מרשות לרשות פטור ואמאי הוצאה הא כתיבא ... ״ . אף כאן מניח המקשן , שהצדוקים מודים באיסור הוצאה מאחר מודים בדבר המפורש בתורה , וכשיטת המיוחס לרש״י ודעמיה . ממילא ...  אל הספר