פרק 8 ביטול מקצת וקיום מקצת בהוראה (הוריות ד ע״א–ע״ב)

ההבחנה היסודית בין הוראת בית דין ״לעקור את כל הגוף״ לבין הוראתם ״לבטל מקצת ולקיים מקצת״ , המצויה במשנה הוריות פ״א מ״ג , מוסכמת ללא כל חולק גם במקורות תנאיים אחרים : במשנה הוריות פ״ב מ״ב ; בברייתא בספרא , חובה , פרשה ד , ה״ז - ה״ט ; בברייתא בבבלי הוריות ד ע״א ; ובתוספתא שם פ״א ה״ז . אלא שמתוך הדוגמאות להוראות אלו המצויות במקורות התנאיים והאמוראיים עולה כי נחלקו הדעות באשר למשמען של ההוראות ״לעקור את כל הגוף״ ו״לבטל מקצת ולקיים מקצת״ . להלן נדון במשנה ובמקבילותיה וכן בסוגיית הבבלי , כדי לעמוד על השיטות השונות בהלכה זו . כפי שנראה , אי ההבחנה בין השיטות השונות היא שגרמה להתהוותה של סוגיית הבבלי , שנדחקה מאוד בפירושה של המשנה , תוך התעלמות מפשוטה וממשמעותה המקורית . את המקורות נעתיק להלן תוך ציון שינויי הגירסאות , בעיקר אלו הנוגעים לענייננו . נפתח במשנה ובסוגיית הבבלי שעליה . שנינו בהוריות פ״א מ״ג : הורו בית דין לעקור את כל הגוף אמרו אין נדה בתורה אין שבת בתורה אין עבודה זרה בתורה הרי אלו פטורין הורו לבטל מקצת ולקיים מקצת הרי אלו חייבין כיצד אמרו יש נדה בתורה אבל הבא על שומרת יום כנגד יום ...  אל הספר