מקבילה לסוגיות הבבלי שעסקנו בהן מצויה בירושלמי הוריות פ״א ה״א , וזה לשונה : חברייא בשם שמואל יחיד משלים לרוב הציבור היא מתנית׳ אבל כל יחיד ויחיד שעשה בפני עצמו [ פטור אמ׳ ר׳ יוחנן אפי׳ כל יחיד ויחיד שעשה בפני עצמו ( חייב מביא )] מביא כשבה ושעירה וקשיא על דעתיה דשמואל לא נמצא כל יחיד ויחיד מתכפר לו בשני חטאות ר׳ זעירא בשם שמואל היחיד תלוי אכלו רוב בית דין מביאין אכלו מיעוט היחיד מביא כל ההורייה שבית דין [ מביאין ] פר אין היחיד מביא [ כשב׳ וכל הודיה שב״ד אין מביאין פר היחי׳ מביא כשבה או שעירה שמואל פתר מתניתא ברוב ומיעוט 114 ואף מן הגרסה שבגמרא הוצאו התיבות ״לטעמיה דאמר״ , וכפי שהוא כבר לפנינו , משום הקושי : ״ואן אמרה דנימא רבי שמעון לטעמיה״ , וכדברי הרשב״א , לעיל הע׳ . 112 115 בכי״ל חסר : ״פטור א״ר יוחנן אפי׳ כל יחיד ויחיד שעשה בפני עצמו״ . ובגיליון שם נוסף : ״פטור אמ׳ ר׳ יוחנן אפי׳ כל יחיד ויחיד שעשה בפני עצמו חייב״ . וכך איתא בנספח , אך ללא התיבה ״חייב״ . ועל פי נוסח זה נדפס בדפוס ונציה שלפנינו . ר״ש ליברמן במאמרו ״ירושלמי הוריות״ בספר היובל לחנוך אלבק , ירושלים תשכ״ג , עמ׳ , 287 מעיר...
אל הספר