ברייתות אחדות עוסקות בהדגמת : ״תלמיד שראוי להוראה״ בסיפא . וזה לשון הספרא , ויקרא , חובה , פרשה ז , ח : בעשותה התולה בעצמו חייב והתולה בבית דין פטור כיצד הורו בית דין וידע אחד מהם שטעו או תלמיד שהוא יושב לפניהם וראוי להוראה כשמעון בן עזאי והלך ועשה על פיהם יכול יהא פטור תלמוד לומר בעשותה התולה בעצמו חייב והתולה בבית דין פטור בברייתא זו ובמקבילות לה בברייתא שבבבלי ב ע״ב ובתוספתא פ״א ה״א , אין כל פירוש לעצם דין הסיפא שבמשנה , וכל עניינן להבהיר את סוג התלמיד שבו עוסקת המשנה . המשנה כבר ציינה : ״שראוי להוראה״ , והן הוסיפו : ״יושב לפניהם״ , ״כשמעון בן עזאי״ , ״וותיקין״ או ״ותיק״ , והוא הדין לגבי מימרת רבי אימי בשם רשב״ל בירושלמי פ״א 32 על הגורמים שהביאו להכללתה של ברייתא זו בהלכה ג בדפוסים עיין בהע׳ . 30 33 לגבי הצורך בהבהרה זו , נראה שאת הביטוי ״ראוי להוראה״ – המצוי במשנתנו ובמשנה ד להלן ״ראויין להוראה״ – אפשר לפרש במשמע של כשרות להוראה , שאין בו בדיין כל פסול הפוסלו להוראה , כמובנו של ביטוי זה במשנה ד להלן . ועל כן מחדשות הברייתות ש״ראוי להוראה״ במשנתנו , משנה א , אין מובנו כבמשנה ד , אלא...
אל הספר