פרק שלישי שיבה (מאוחרת) הביתה "שטח כבוש" ו"שפת רפאים" בסיפורת הארץ־ישראלית והישראלית

ואתה יושב על תיבת פנדורה שלי . יושב עליה ואומר לי : " תפתחי " . נעמי ש . חזנוביץ א . ספרות התחייה העברית החדשה מבוססת , בדומה לספרויות תחייה לאומיות אחרות , על נרטיב קיומי של " שיבה הביתה " , שעיקרו ניכוס מחודש של " אוצרות האומה " . ואולם , בשל קורותיו הייחודיים של עם ישראל בעת המודרנית , הנרטיב הזה בספרות העברית החדשה שונה בכמה מאפיינים מהותיים מהנרטיבים המקבילים אצל עמים אחרים . הוא כולל כמה " מכשולים " , שכל הסופרים העברים בדורות האחרונים נאלצו להתמודד איתם ; התמודדות שהניבה כישלונות ולצדם פתרונות יצירתיים . בפרק הזה אצביע על כמה מה " מכשולים " האלה , ואסקור כמה מהפתרונות היצירתיים שפותחו במרחב הקיום הארץ - ישראלי , במהלך קצת יותר ממאה השנים האחרונות - מתקופת העלייה השנייה ואילך . הסופרים של העמים האירופיים הדגישו את " השיבה הביתה " שלהם במעבר מכתיבה בלשון הספרותית הקלאסית לכתיבה בלשון הוורנקולרית , שפת הדיבור , " השפה של 1 ב " נרטיב קיומי " כוונתי , כפי שהצגתי זאת גם בראשית הפרק הקודם - ואני נסמך כאן על הגדרתה המוצלחת של נורית גרץ ( נורית גרץ , שבויה בחלומה : מיתוסים בתרבות הישראלי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ