פרק ראשון האשכנזים: המרכז נגד המזרח הזמנה לדיון מנטאלי־סגנוני בספרות העברית החדשה

זוהי , כפי שאפשר ללמוד כבר מכותרת הסיפור , פתיחה לסיפור הנסמך על מתכונת " זכור את המתים " ( . ( memento mori מתכונת זו מבליטה את נטייתו של ברש לאפיין סובייקטים מעמדה שנכללים בה שני רכיבים בולטים : פרספקטיבה זיכרונית : כאן זהו סיפור על אדם שהלך לעולמו . ואפיון מטונימי מסיבי : כאן בעיקר הבית , אך גם האנשים הקרובים , הפעילות הציבורית וכו ' . בקטעים שהבאתי כאן ובקטעים שבאים אחריהם מוקדש , כאמור , מקום נכבד למטונימיה אחת : הבית של אותו קלדם וסביבותיו ; כלומר , המטונימיות שלו . משמע מכאן , במרכז העניין של הטקסט של ברש מצוי העולם ולא טקסטים . המספר כאן מרבה להשתמש בעיניו באורח כמו אובייקטיבי . הוא יוצר מרחב בדיוני באמצעות קבוצה גדולה של מסמנים ויזואליים המאפשרים לנו לחוש כאילו אנו נמצאים בסביבה המוכרת לנו משכבר . שיאו של המהלך הזה הוא הציון [ המבריק ] בסוגריים "( חוץ ממלבן המרתף באמצע ) " , הכמו - ממילאי , ההופך אותנו לצופים - שותפים בקיאים וותיקים , לכאורה . זהו מספר המשתמש בעיקר בעיניו . אנחנו רואים את העולם דרך מבטו , בלי " דיבוב " , ללא תיווך פרשני . נורמטיבי , פולמוסי וכו ' . אמנם , הוא ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור בע"מ