התוועדות

׳התוועדות׳ ) ביידיש : פארברענגען ( היא התכנסות של חסידים יחדיו . אין ההתוועדות ייחודית לחב״ד ; גם בחסידויות אחרות נהגו החסידים להתכנס יחדיו , לספר סיפורים , לשיר ולהביע דעות . פרידמן מגדיר כך את התוועדות חב״ד : ' פארברענגען ' – אירוע שבו החסידים מתכנסים סביב בקבוק משקה ועוגה [ לקח ] , מספרים סיפורי חסידים וחוזרים על מאמר דא״ח . פרידמן והיילמן מגדירים את כינוס השלוחים : ׳התוועדות׳ , אולם איננו יודעים מהו המקור להגדרה זו . לדעת לוריא ובראור , ההתוועדות בחסידות חב״ד החלה כבר בתקופת רש״ז , אבל אז עדיין הייתה ספונטנית ולא ממוסדת . רק בישיבת ׳תומכי תמימים׳ היו ההתוועדויות מעמודי התווך של הלימוד וחלק מובנה מההוויי בה . ריי״צ מתאר באיגרת את שלבי התפתחותה של ההתוועדות כמושג חב״די ייחודי . בתחילה היו חסידי חב״ד מתוועדים פעמיים בשנה : בי׳ ובי״ט בכסלו . מאז היווסדות הישיבה בשנת תרנ״ח החלו להתוועד בכל ראש חודש על פי הוראת רש״ב . את ההתוועדות בישיבה ערכו בתחילה המשפיעים או ריי״צ , שהיה מנהל הישיבה . בשמחת תורה תרס״א ) 1900 ( התרחש מפנה . באחת משיחותיו של רש״ב הוא הציג את ההתוועדות כחלק מה׳עבודה׳ החב...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן