השינוי שהתחולל בתימן במאה העשרים היה דרמטי . עד לשנת 1962 התקיימה בצפונה של הארץ מונרכיה מסורתית שבראשה עמד אמאם . מהפכת 1962 סחפה את צפון - תימן למלחמת אזרחים קשה בין הרפובליקנים ( שנתמכו צבאית בידי מצרים ) , לבין מלוכנים פרו - אמאמיים ( שנתמכו כלכלית ומוראלית בידי הסעודים ) . בשנים שלאחר סיום המלחמה ( 1967 ) נשלטה צפון - תימן בידי שורה של מנהיגים צבאיים שמרנים . הדרום , שהיה תקופה ארוכה בשליטה בריטית , התפתח באופן שונה לחלוטין מהצפון . לאחר מלחמת עצמאות נגד הבריטים הפכה המדינה בדרום למדינה המרקסיסטית - לניניסטית היחידה בעולם הערבי , והתקיימה במתכונת זו כרבע מאה . מול צפון - תימן השמרנית , הנתמכת בידי הסעודים , התפתחה דרום - תימן כמדינה חילונית המקפידה על שמירת זכויותיהן של נשים יותר מכל מדינה ערבית אחרת , והחותרת למיגורו של הסדר השבטי - מסורתי . כך , לצד חלוקות דתיות ושבטיות שמילאו תפקיד חשוב בהיסטוריה התימנית , צמחו בתימן שתי מדינות בעלות אוריינטציה שונה לחלוטין , ומלאכת איחודן הייתה , כצפוי , רצופת קשיים . תימן המאוחדת , כפי שטען החוקר פול דרש , הציגה חזות של " אומה" בעלת שפה משותפ...
אל הספר