לאחר מלחמת 1994 נפנה צאלח לממש את האיחוד בפועל , הן על - ידי איחוד המוסדות האזרחיים והצבא והן על - ידי השתלטות מפלגתו , " הקונגרס הכללי " , על המערכת הפוליטית . במסר של פיוס הכריז צאלח ב - 23 במאי 1994 על מתן חנינה כללית לכל החיילים והאזרחים שתמכו במנהיגי הדרום . שימוש מתוחכם בתיקוני חוקה אפשר לצאלח לרתום את המערכת הפוליטית לצרכיו ולפעול להחלשתן של מפלגות יריבות , מהן שתמכו בו בעת המלחמה . כך הפך צאלח לפטרונה הבלתי מעורער של המערכת הפוליטית . לאחר המלחמה ותבוסת הדרום ביצע עלי עבדאללה צאלח מהלכים אחדים לביטול הכפילות המוסדית , שהייתה נחלתה של המדינה בארבע שנות האיחוד הראשונות . תחילה הורה על ביטול מועצת הנשיאות , שעד אז היה הנשיא חבר בה במעמד של לא יותר מ " ראשון בין שווים " . הוא פעל להכנסת שינוי בחוקה , ולפיו סגן הנשיא ייבחר על - ידי הנשיא עצמו , וגם הורה להקים פרלמנט שיכלול נציגים שבטיים ונכבדים . בד בבד יצר צאלח חלוקה אדמיניסטרטיבית חדשה של מחוזות המדינה ( 24 במקום , ( 18 בעיקר בדרום , כדי לפלג ולמנוע אפשרות ריכוזו של כוח חדש שם . צאלח הורה גם על איחוד הצבא . במרץ 1995 עלה בידיו לצר...
אל הספר