המדינות לרכז כוחות על גבולן המשותף . המשבר נפתר בהסכם שנחתם בין עלי עבדאללה צאלח לעלי סאלם אל - ביד , מנהיג הדרום . בהסכם נקבע " אזור ניטרלי " – אזור מפורז של כ - 1 , 500 קילומטרים בין מארב לשבוה – והוסכם על הקמתה של חברה משותפת לפיתוח ולניצול המינרלים באזורים אלה . דפוס זה של הידברות בין - תימנית תורגם באופן דרמטי ולא צפוי למעשה איחודה של תימן בסוף . 1989 לאחר רגיעה בת חודשים אחדים פתחו שתי המדינות בהליכים מזורזים לקראת איחודן . באוקטובר 1989 כונסה ועדה משותפת שנדרשה ליישומו של הסכם האיחוד מ - . 1972 מפגש שנערך בין מנהיגי הצפון והדרום בנובמבר הוליד את מזכר החוקה של המדינה המאוחדת – אותה חוקה שהושלמה בשנת , 1981 ואשר קבלתה שבה ונדחתה בשל סדרת העימותים בין שתי התימניות . חוקה זו הייתה אמורה לעבור תהליך של אשרור כפול בשתי המדינות ( אחת לחצי שנה ) ולאפשר בתום שנה את הקמתה של המדינה המאוחדת – " הרפובליקה של תימן " . התמורה הפוליטית והכלכלית שחוותה צפון - תימן בהנהגתו של עלי עבדאללה צאלח מזה והיחלשותה של דרום - תימן בד בבד עם שחיקתה של האידאולוגיה הסוציאליסטית מזה יצרו אפשרות לחיבורם המחודש...
אל הספר