תבוסתה של מצרים ביוני 1967 סימנה כאמור גם את סיומה של הנוכחות המצרית בחצי האי ערב . בוועידת ח ' רטום , שנערכה באוגוסט - ספטמבר , 1967 הסכימו מצרים וסעודיה לכונן ועדה משולשת ( סודאן , עיראק ומרוקו ) כדי להגיע לפשרה בשאלת תימן . הפתרון המסתמן עורר התנגדות בתימן , ובהפגנות שפרצו ברחבי צנעא מצאו כ - 30 חיילים מצרים את מותם מידי קהל משולהב . במחצית אוקטובר נסוגו אחרוני החיילים המצרים מצנעא לרצועת החוף , קודם ליציאתם המוחלטת מתימן . ב - 5 בנובמבר 1967 הודח עבדאללה אל - סלאל בהפיכה צבאית ויצא את הארץ למוסקבה ולאחר מכן לעיראק . את מקומו כנשיא הרפובליקה מילאה עתה מועצה נשיאותית בראשות עבד אל - רחמאן אל - אריאני . אלא שמינוי המועצה לא בישר אלא את חידושו של מאבק בין " הרפובליקנים " ל " מלוכנים " . " המלוכנים " , שביקשו לזעזע את יסודות הרפובליקה , הקיפו בתחילת דצמבר 1967 את צנעא , בירת הרפובליקה , ובסיוען של יחידות שבטיות נאמנות הטילו עליה מצור . מצור זה , שלימים נודע כ " מצור שבעים הימים " , הפך לעוד ציון דרך בהיסטוריה של תימן המודרנית . אירועי דצמבר 1967 בצנעא , כמוהם כאירועים שהובילו בשעתם למהפ...
אל הספר