במאות הראשונות שמאז הופעת האסלאם התפתחו בתימן שתי קהילות דתיות בולטות : הזידים והשאפעים . לחלוקה הזידית - שאפעית , חלוקה בעלת חשיבות מכרעת בהיסטוריה התימנית , היה גם ביטוי גיאוגרפי . במהלך המאות התרכזו הזידים ברמות ההרריות בצפון הארץ ובצפון מזרחה , בעוד השאפעים אכלסו את הרמה הדרומית ואת חבל התהאמה . 7 כך , למשל , לאורך רצועת החוף הצפונית – מג ' זאן עד חודידה – יובאו סוכר , תה , פרפין , גפרורים , נשק ותחמושת , כסף , קטורת ועוד . ראו : S . Weir , A Tribal Order : Politics and Law in the Mountains of Yemen University of Texas Press , 2007 ) , p . 20 ) ( להלן : ווייר ) . 8 הקו חוצץ בין שתי הקהילות הוא מעבר סמארה ( רכס הרי סמארה דרומית לעיר ירים ) , שמפריד למעשה בין תימן עילית לתימן תחתית . המחוזות תימן קיבלה על עצמה את עולו של האסלאם בשנת 628 והייתה לחלק מהאימפריה האסלאמית . כעבור שתי מאות נקטע שלטונה של האימפריה העבאסית בתימן על - ידי שושלת זידית מקומית , אירוע שסימל את הופעתה של מסורת דתית ייחודית בתימן . מראשית המאה העשירית אימצו שבטי ההר התימני ( בצפון הארץ , מהעיר תעז צפונה ) את הזידי...
אל הספר