ו. אם המשיח כבתולה וכפרוצה – השפעות על תפיסת השכינה בספר הזוהר

לטענת מרתה הימלפרב " שלא כמו בהיבטים רבים בנצרות , ביהדות אין שורשים להאדרת אם המשיח . מרכזיות אם המשיח היא למעשה תמה שמבדילה בין שתי הדתות " . תפיסה דומה באה לידי ביטוי במחקריהם של דוד ביאל , פטר שפר וחוקרים נוספים , אשר רואים באם המשיח היהודית 57 דוניגר , תחבולה , עמ ' . 269 58 הימלפרב , אם המשיח , עמ ' , 369 בתרגומי מאנגלית . תגובה למסורות הלידה של ישו , ומזהים בתמונת עיבור הבתולין של מריה נרטיב עצמאי שראשיתו בבשורות הסינופטיות . בניגוד לעמדות אלו המהלך שהצגתי בפרקי הספר מבקש להדגיש את מרכזיות דמות אם המשיח במסורות יהודיות מוקדמות , ולהצביע על זיקות שקיימות בין ספרות המקרא , המדרש ומסורות ראשית הנצרות . במקרים מסויימים אפשר אף להקצין טענה זו ולומר כי המקרא מעצב מודל של אם משיחית שהנצרות מאמצת או מגיבה אליו . לפי מודל זה , מריה אינה רק " תשליל קודמותיה " , אלא דמות ש "משיבה את המודחק " של סיפורי שושלת בית דוד במקרא . ניתוח מסורות אודות אם המשיח במקרא , במדרשי חז " ל ובראשית הנצרות , מחדד את מרכזיות דמותה בשתי הדתות , ומאיר את הזיקה שבין בתולי מריה לבין הפריצות של גיבורות בית דוד . לס...  אל הספר