סימון דה בבואר בחיבורה " המין השני " , קראה לנשים להימנע מללדת בכדי להשתחרר מהזהוי הדכאני בין הנשיות לאמהות . היא והוגות פמיניסטיות נוספות הצביעו על הפיצול הקמאי שבין דמות האם והבתולה לבין דמות הזונה , תוך הצעת הסברים שונים למקורותיו . עיון במיתוס אם המשיח בנצרות וביהדות מלמד כי כל אחת מהדתות ייצגה היבטים שונים של פיצול קדמוני זה , ובמובנים רבים תרמה לשיעתוקו . גיבורות בית דוד מייצגות את הבחירה באמהות שכרוכה בפריצות , ואילו מריה מייצגת דגם של אשה טהורה שמתעברת על ידי רוח הקודש , תוך שמיניותה נשללת ממנה ונשלטת על ידי הדת , ואילו היא מקובעת בתומתה ובבתוליה . גיבורות בית דוד , כמו מריה , מהוות דוגמה לניכוס החוויה הפרטית של האמהות , לטובת תפיסתה כמוסד שנועד לשרת צרכים פטריארכלים . אלא שההולדה מנוצלת לקידום ערכים הפוכים בשתי התרבויות . אמהות בית דוד זוכות להערכה בשל נועזותן והאקטיביות שמביאה לאמהות , בעוד שמריה מואדרת בשל המנעותה מבחירה , שמביאה לבסוף לאימהות נסית . כל אחת מהדתות מייצגת יחס פולמוסי עם הדגם ה " מיני " המנוגד , תוך כדי ניסיון דומה לשלוט בנשים ובגופן . כאמור , בבתולין קיימת המ...
אל הספר