בדרשת זוהר וישב מוצג דגם של ארבעה שלבים החוזרים בסיפוריהן של תמר ורות : ראייה , הבנה , מעשה הפיתוי , ולבסוף הסיוע האלוהי ולידת הבן לשושלת המשיחית . ואכן , בעלילה המקראית קיימות בין שני הסיפורים מקבילות רבות : תחילה מות הבעלים , לאחר מכן ההזדקקות לייבום – איש אשר אין לו זרע ויש להקים את שם המת , לצד אשה הזקוקה לגאולה , ואקט הייבום , הנעשה לא על ידי הגואל הקרוב , אלא על ידי הקרוב הרחוק . כמו כן בולט הדמיון בתיאור מעשה הפיתוי , היוזמה הנשית וגוון העורמה : ההליכה בשעת ליל , הגורן והמטפחת , לצד ההתחפשות וכיסוי הפנים , הישיבה על אם הדרך , ששת השעורים כנגד הפתיל החותם והמטה , זקנתם של הגברים , אזכורה של תמר בברכת השער לרות , והולדת הבן הנשזר בשושלת המלכותית והמשיחית . תמר ורות מוצגות בגוף הזוהר כדמויות ארכיטיפיות המתגלגלות על פני דורות רבים , השבות ועושות אותו מעשה של תיקון , שיש בו ראייה ופקיחת עיניים , הבנה וידיעה , עד לגאולה המגיעה באמצעותו . בדומה לגיבורות בית דוד , אף הגברים בסיפורים אלו מסמלים כולם את יהודה , האב הראשון של השושלת . כך עולה מדברי הזוהר בפרשת " סבא דמשפטים " הדורש את התעק...
אל הספר