הפירושים המגוונים שמעניק ספר הזוהר למפגש המסתורי שבין רות לבועז בגורן , עוסקים בצירוף הרב - משמעי " ותגל מרגלותיו " , כנאמר " ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב" ( רות ג , ז ) . נדון בשתי מגמות המבארות פסוק זה באופן מנוגד : האחת מוצאת בפסוק זה הוכחה לתקומתה ולישועתה של השכינה , ואילו המגמה השנייה רואה בו עדות לנפילתה ולגלותה . מקורן של שתי מגמות אלו במדרשי חז " ל , המתארים אף הם זיווג ופיתוי אקטיבי , לצד הימנעות וציפייה לגאולה עתידית . נדגיש כי הצירוף " ותגל מרגלותיו " הוא יחידאי , והזוהר בוחר להדגישו ולהציבו כמונח מפתח בדרשות העוסקות בגאולה הפרטית והנשית , וכן בזו הלאומית והקוסמית , שכן טמונים בו דימויים מורכבים וסותרים . בצירוף זה נרמזים הקשרים מיתיים וספרותיים שונים : מוטיב הגלות וההתגלות ; מיתוס גלגול הנשמות ; גלגולי הדמויות בעלילה המקראית ; הסרת הגולל ; גילוי מרגלותיו של נח המתגולל שיכור באוהלו ; מעשי הפיתוי וגילוי העריות של מכלול אמהות שושלת בית דוד ; מרגלות ההר ופתחי המערה של בנות לוט ; הגיל והחדווה הטמונים בגאולה לעומת ההתגוללות הטמונה בגל...
אל הספר