פרק חמישי: בנות לוט והטיקלא הזוהרית

בית המלוכה היהודאי צומח מתוך הפרת איסורי עריות חמורים , ומגלם את המפגש הפרדוקסלי שבין החטא לתיקון . בעוד שבמקרא איסורי העריות מצביעים על קדושת המיניות כביטוי לצלם האל , כעולה מפתיחת פרשיית העריות בויקרא " קדשים תהיו כי קדוש אני ה ' אלהיכם " ( יט , ב ) , הרי שבספרות הקבלית , מערכת הספירות בנויה על יחסי עריות בין הורים וילדים , אחים ואחיות . במשפחה האלוהית , שולט העיקרון לפיו " למעלה אין ערוה" ומה שאסור בעולם התחתון , מותר ואף רצוי בעליונים . היחסים המורכבים שנרקמים בין טאבו העריות לבין פריצתו , יוצרים מתח המאפשר את כינון החיים החברתיים ואת ראשיתה של התרבות . סיפור בנות לוט חושף את הפונקציה התרבותית של גילוי העריות במיתוס היהודי , ועל כן אבקש לבחון דרכו את זיקת " הקדוש " ל " מחולל " בשושלת בית דוד .  אל הספר
הקיבוץ המאוחד