לסיכום הדיון בסצנת הדפוס של הולדת הגיבור המשיחי , אציע כי " מוטיב הכפילות " , משקף את היחסים הפרדוקסליים של החטא והגאולה בעלילות בית דוד . מוטיב זה נשזר בסיפורים בשלביהם השונים , ויוצר מראה , שבה מתאחדות הפנים הסותרות של הרומנסה המשיחית . סיפורי המקרא עשירים בדמויות נשיות כפולות , אשר משלימות זו את זו , נאבקות זו בזו , או משקפות פנים שונות זו של זו , כגון דמויותיהן של רות ונעמי , רחל ולאה , חנה ופנינה . נסקור את היבטי הכפילות בעלילות השושלת ונדון בתרומתם לעיבוי סצנת הדפוס המשיחית . אפתח תחילה בדמויות ובשמות . בנות לוט , שאין להן שמות פרטיים , יולדות שני בנים בעלי שמות סמליים ואינצסטואליים , לאחר שני לילות במערה , שבהם הן אומרות דברים דומים . שמו של לוט הוא דו - משמעי – מחד גיסא הוא מסמל הסתרה , שקר וקללה ( בארמית ) , ומאידך גיסא שמו מצפין את האיכות הנסתרת של בית דוד . בסיפור תמר מופיעים שני בעלים ששמותיהם מסמלים אבל ורוע , ונולדים לה שני בנים , תאומים , שזוכים לשמות בעלי משמעות נבחרת : פרץ הפורץ ועוקף את אחיו , וזרח המסומן בחוט השני . תמר , ששמה רומז לאנדרוגיניות של עץ התמר , מכונה בשנ...
אל הספר