אחת העובדות המרתקות בעיצוב סצנת הדפוס שלפנינו , נוגעת למפגש החד - פעמי , העוצמתי והגורלי של האב והאם המשיחיים . בכל אחד מסיפורי השושלת אנו עדים לרגע שבו הסצנה נארגת כהרף עין , ואזי מתפרקת בשנית , ושבה אל מצבי הכאוס והתוהו שקדמו לה . בשיאו של כל סיפור מתרחש הפיתוי שיזום בידי האשה , ובעקבותיו מגיע הזיווג המביא להולדת הבן הנבחר . מיד לאחר מכן מתרחש נתק בין בני הזוג ואחד הצדדים נעלם מהעלילה . במעשה בנות לוט מדובר במעשה קיצוני של גילוי עריות כפול , שלא 98 באל , אהבה , עמ ' . 80 וראו דברים כג , ב - ד . 99 צופר , טראומה , עמ ' . 10 100 פריימר קינסקי , נשים , עמ ' . 277 - 266 חזר על עצמו ככל הנראה לאחר ליל המערה . במקרה של תמר מודגש הנתק באמצעות הביטוי " ולא יסף עוד לדעתה " ( בראשית לח , כו ) , שמסמן את קיצה של הדרמה שהתרחשה על סיפי המוות , ההישרדות וההצלה . הניתוק בין יהודה לתמר שזור בתוך סצנת המוקד , מיד לאחר הודאת יהודה בטעותו ואמירתו " צדקה ממני " . הדרשנים חשו אפוא אי נחת משרשור המאורעות , ולכן הציעו פירוש הפוך למילים ולא יסף , באומרם : " כיון שידעה , שוב לא פסק ממנה " . במגילת רות , מיד ...
אל הספר