היוזמה הנשית ברגעי הפיתוי מדגישה את הפסיביות של הגברים , וכן את חולשת הגיבורות לפני המעשה ולאחריו . בכל הסיפרים בולט המתח שבין המצב הכנוע של דמויות האב במהלך התחבולה , לעומת האקטיביות שמתעוררת לאחר מעשה . נראה כי המעשיות הגברית באה לפצות על " מחטף השליטה " , ולמלא את החלל שנוצר ברגעי אי הידיעה . מן ההיבט הספרותי הדרמה מתמקדת לא רק בפיתוי אלא גם בתוצאות המעשה , בתיאור סכנת החיים שמופנית כלפי האשה . אלו הרגעים שבהם הגיבורות זקוקות להתערבות אלוהית שתאפשר את הולדת הבן , ובשלב זה הן גם מגייסות כוחות ומגלות אומץ לב יצירתי 76 דגלס , טוהר וסכנה , עמ ' . 146 , 136 - 135 77 יונג , מחשבות , עמ ' ; 379 - 366 , 19 - 17 הנ " ל , זכרונות , עמ ' . 320 - 316 78 ראו קריסטבה , כוחות , עמ ' ; 45 - 7 פרויד , האלביתי . בסוגיה זו עוסק גם " הקונפליקט האסתטי " של מלצר , שעליו אני מקווה להרחיב במקום אחר . בחילוץ עצמן מהמשבר . נעיין תחילה במוטיב אי הידיעה הגברי בעת הפיתוי , ולאחר מכן באופי הסכנה שעמה הגיבורות מתמודדות . ולא ידע הצירוף " לא ידע " חוזר בשלושת הסיפורים . באמצעותו אנו יכולים לזהות תהליך התפתחותי שמת...
אל הספר