האפשרות לקשור בין גיבורות בית דוד בדרך " ספרותית " ולא על פי מבנה יוחסין ליניארי , מאירה כי המקרא מודע לחשיבה המיתית שמניעה את פריצות הגבול של אמהות השושלת . נוסף על היותן נשים מפתות , זונות או חוטאות , דמויות אלו מתייחדות בזרותן למשפחה הישראלית הקדומה . בואן מתרבויות רחוקות והתנהגותן החריגה , מעוררים מחד גיסא אימה , ומאידך גיסא , מאפשרים לפרוץ את הסדר וללדת בן משיחי , המייצג במובן אנתרופולוגי את ה " קומיוניטס " שנוצר מתוך המפגש שבין ה " מבנה " ל " אנטי - מבנה " , ואשר מסמל היפוך של כוחות מגדריים ושבירת המערך ההיררכי . נשים אלו , ההולכות לגורן , למערה ו " לפתח עינים " , המתחפשות והמסתתרות , הן דמויות ניידות בהווייתן , שכוחן טמון בזרותן . בניידותן ישנו כוח המאפשר להן להרחיב את גרעינה הראשוני של האומה , וליצור חיים מחוץ לגבולות השבטיים הנוקשים . זהותן ה " רופפת " מייצגת מקור של עוצמה , המגיחה כדברי גלוריה אנזלדואה מ " אזורי הגבול " ( , ( La frontera בהיותן " בנות תערובת " , וגיבורות שנושאות את עצמן מדור לדור – ואינן קשורות לבית אב כלשהו . הן אינן שייכות לשום מקום , כשם שהן חופשיות 34 ראו...
אל הספר