נתבונן בכמה ביטויים המופיעים ברשימת היוחסין הנשית של בית דוד , הנאמרת בפומבי , לאחר המאורעות הפרטיים והסמויים שאירעו במהלך פרקי המגילה : ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה ' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם : ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה מן הזרע אשר יתן ה' לך מן הנערה הזאת ( רות ד , יא - יב ) . יש להדגיש כי הקשר בין רות לאמהות הקדומות של השושלת , מוצג בטקסיות ונאמר בפי " כל העם " . המגילה מבליטה את ההצגה הקולקטיבית האוהדת של גיבורות השושלת , מבלי להטיל ספק בתקפותה . סיפורי האמהות נושאים כאן אופי פולקלוריסטי , אגב ניצול המעמד הפומבי להעברת מסרים ציבוריים ולאומיים . הממסד הגברי , המשפטי והדתי ( " כל העם אשר בשער והזקנים עדים " ) משרת במפתיע דווקא את היפוך יחסי הכוח , בהדגשת הדומיננטיות הנשית בשושלת היהודאית . ברכת הגברים מבליטה את היוזמה של רות במעשה הקניין והגאולה , וכך הופכת את הנרטיב שהציג בועז על פיו . במבט ראשון רות מתוארת כקניין עובר לסוחר . בדבריו בראשית הפרק בועז מספר כיצד היא הועברה " מיד נעמי " לידי הגו...
אל הספר