על מקומם ההולך וגובר של הליכי חקיקה בהסדרת עיסוקם של עורכי דין ניתן ללמוד משורה של הצעות חוק החל מ - , 2009 חלקן ביוזמת לשכת עורכי הדין וחלקן בניגוד לרצונה . בחלק ניכר מהצעות אלו מעורב משרד המשפטים , לעיתים ברמת שר המשפטים , שהוא בעל הסמכות לאשר שינויים בכללי לשכת עורכי הדין . עמדת משרד המשפטים ביוזמות החקיקה הללו אינה אחידה . יש שהמשרד מקדם חקיקה שהלשכה אינה מעוניינת בה , יש שהוא בולם יוזמות חקיקה שהלשכה מבקשת לקדם , ולעיתים מתנהל משא ומתן בין הצדדים לפשרה שתהא מקובלת על המשרד . גם משרדי ממשלה אחרים , ובראשם משרד האוצר , מעורבים ביוזמות חקיקה שעניינן עורכי דין בתחום זה - לעיתים בייזומן ולעיתים בבלימתן . היו מצבים בהם הלשכה יזמה תיקון חקיקתי , כאשר לא היה ביכולתה להגיע להסכמה פנימית בין מוסדותיה . כך הוא תיקון מס' 34 לחוק לשכת עורכי הדין , שעניינו מתן סיוע למיעוטי יכולת . בתיקון זה עוגנה חובתה של לשכת עורכי הדין ( להבדיל ממצב קודם בו הייתה לה סמכות שברשות ) לתת סיוע משפטי לנזקקים , על פי אמות מידה שתיקבענה על ידי המועצה הארצית . פעילות זו , שננקטה על ידי הלשכה באופן מאורגן החל מ - 2002...
אל הספר