1. חוק לשכת עורכי הדין – עקרונות יסוד

כ - 13 שנה לאחר קום המדינה , ולאחר כשלוש שנות דיונים בכנסת , חוקק חוק לשכת עורכי הדין , התשכ " א - 1961 ( להלן " חוק הלשכה " או " החוק " ) . הצעת החוק הוגשה על ידי הממשלה בה כיהן פנחס רוזן כשר משפטים . בחוק נקבעו מבני היסוד של מוסדות הפרופסיה , שבעיקרם לא השתנו עד היום . מדובר בחוק המרכזי המסדיר את פעילותם ומעמדם של עורכי דין בישראל . בהמשך פרק זה יתואר המהלך החקיקתי בכנסת . בחוק הוקמה לשכת עורכי הדין בישראל ( להלן - הלשכה ) , כגוף סטטוטורי יחיד . סע ' 1 לחוק קובע : " מוקמת בזה לשכת עורכי הדין ( להלן - הלשכה ) , שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין " . הלשכה מחויבת לרשום מתמחים ולפקח עליהם , להסמיך עורכי דין , ולקיים שיפוט משמעתי לחבריה . כמו כן נקבעו לה מספר סמכויות רשות כגון מתן חוות דעת בענייני הצעות חוק וענייני משפט אחרים , ייזום מחקרים ופרסומים בתחום המשפט , הענקת סעד משפטי למיעוטי אמצעים , ופעילות להגנת ענייניהם המקצועיים של חבריה . החברות בלשכה הפכה להיות חובה ; סע ' 42 לחוק קובע כי קבלת המועמד ללשכה היא זו שהופכת אותו להיות עורך דין , על כל ההשלכו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

הקיבוץ המאוחד