2. כינון האומה והמדינה – לצד ונגד ממשלת המנדט

התפתחות המקצוע המשפטי בפלשתינה חייבה את עורכי הדין היהודים להגדיר את יחסם לאידיאלים של הציונות . לצד הממסד השלטוני , שכלל את המוסדות המשפטיים של ממשלת המנדט , פעלו המוסדות הלאומיים הציוניים במטרה לעצב מנגנון ארגוני ציבורי שינהל את היישוב ואת המדינה שבדרך . שניות זו השפיעה גם על עיצוב התשתית המוסדית המשפטית . הארגונים היהודיים הלאומיים פעלו במטרה לאייש מוסדות ציבוריים ופרטיים ביהודים . בהתאם , מנהיגי הקהילה המשפטית ראו בשילובם של שופטים ועורכי דין יהודיים במערכת השיפוט המנדטורית דרך מרכזית להגשמת החזון הציוני . דב יוסף , שלימים כיהן כשר המשפטים , כתב ב - : 1926 " עלינו לעבוד מבפנים " , ותבע להגדיל את מספר השופטים ועורכי הדין היהודים בממסד המנדטורי , על מנת שיפעלו כמשפטנים יהודים שיעצבו את רוח המשפט המנדטורי . כך , למשל , תבעה הסתדרות עורכי הדין היהודיים בארץ ישראל שילובו של שופט יהודי בבית המשפט המחוזי בחיפה . הנושא עלה במהלך אספות ההסתדרות ב - 1935 , 1932 , 1931 ו - , 1937 ונחשב לסוגיה חשובה במאבק . כמוה הדרישה לשלב פקידים יהודים לעבודה מנהלית בבתי המשפט , וכן הדרישה להקמת בתי משפט שלו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

הקיבוץ המאוחד