מדיניות רב-תרבותית בשלטון המקומי בישראל

רותם ברסלר - גונן מבוא ערים רבות במערב אירופה הפכו בעשורים האחרונים לרבגוניות מבחינה תרבותית ( . ( Sandercock 1998 ; Watson 2006 כך גם בישראל , עת מרבית הערים והיישובים מתאפיינים כמרחבים בעלי הטרוגניות תרבותית . הצעד הראשון במעשה הדמוקרטי המקומי שאינו מדכא את רצונות הציבור הוא צעד של “ The Politics ( . of Difference " ( Young 1990 פוליטיקה כזאת מניחה שהאינטרס הציבורי הוא שילוב של מגוון רצונות ואינו אחיד ( . ( Qadeer 1994 הפוליטיקה של השונות תובעת , בין היתר , נטישה של מנגנונים שנועדו ליצור קולקטיב הומוגני לטובת הכרה באינטרסים של קבוצות בעלות ייחוד תרבותי , אתני או חברתי ( יונה וספורטא . ( 2000 מכאן שלשלטון המקומי תפקיד מרכזי כקובע מדיניות מקומית הנותן מענה למגוון התרבויות ואף מקדם מדיניות רב - תרבותית . המטרות של מדיניות רב - תרבותית מגוונות ועשויות להשתנות בין מדינות שונות , כמו גם בין ערים . במאמר זה נבחן את האמצעים העומדים לרשות רשויות מקומיות אשר נדרשות או מעוניינות לקדם מדיניות רב - תרבותית . נדון בדרכים שבהן הרשויות יכולות לפעול על מנת לצמצם פערים כלכליים , פוליטיים וחברתיים בין ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד