תרבותית בפלילים לבין הכרה בזכות לתרבות אינו במקומו , אלא שהוא אף יכול להזיק : הוא פוגע בפרט העומד לדין , בתרבות המיעוט וברעיון של רב - תרבותיות . קישור זה פוגע ביכולת של הפרט לזכות בצדק , שכן השופטים עשויים להימנע מהתחשבות ברקע התרבותי בקביעת אשמה או עונש מחשש שהדבר יתפרש כהכרה בתרבויות המיעוט . הדיון בתרבות וברב - תרבותיות במסגרת של דיון פלילי עלול לגרום דה - לגיטימציה של תרבות המיעוט , המוצגת כבעלת נורמות עברייניות , ואף של הגישה הרב - תרבותית , אשר מצטיירת כמקור לאלימות ולאי - סדר . לאור זאת , מעניין לבחון אם יש תחומים נוספים שבהם הדיון במדיניות נערך בהקשר של רב - תרבותיות מבלי שהועלתה דרישה כזו , ומהן ההשלכות של עיסוק זה על זכויות של פרטים ועל תפיסת הציבור את הגישה הרב - תרבותית . לסיום , חשוב להדגיש כי בחברות המאופיינות בריבוי תרבויות שומה על מוסדות המדינה לדון במידה ובדרכים שבהן אפשר לאפשר לקבוצות תרבותיות המשכיות תרבותית במקרים שבהם מנהגיהן מתנגשים עם החוק הפלילי . המאמר מגדיר אמנם את מסגרת הדיון המשפטי במקרים של קונפליקט תרבותי כסוגיה של צדק אינדיבידואלי , ולמעשה פוטר בכך את הש...
אל הספר