פסטיבל עכו ורב-תרבותיות: התנגדות, מדיניות וקהילה מארחת

נפתלי שם טוב פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר הוקם לצרכיו של שדה התיאטרון הישראלי , שרובו פועל במרכז ובעיקר בתל אביב רבתי . הפסטיבל פונה לאמנים צעירים או ותיקים שמחוץ לזרם המרכזי ומהווה מרחב אמנותי עבור אלה שדלתות התיאטרון המרכזי חסומות בפניהם . לכן תפסו אותו מרבית מנהליו , מפיקיו ויוצריו לאורך שלושים שנות קיומו כמחויב ליעדים אמנותיים ותיאטרוניים צרים , ככתוב בתקנון הפסטיבל : " הפסטיבל מיועד להפקות תיאטרון מקצועיות מקוריות , חדשניות , בתוכן , בצורה ובעיצוב המתאימים לתנאי המקום " ( סעיף . ( 11 ניסוח זה של מטרות הפסטיבל מדגיש רק את יעדיו המרכזיים של התיאטרון , ואינו מתייחס כלל לעיר עכו וליחסי הגומלין בין תושביה היהודים והערבים . משטר ההצדקה המדגיש את היעד ה " תיאטרוני " ומדיר את היעד ה " חברתי - קהילתי " של הפסטיבל נמצא אם כן ב " אני מאמין " שלו . מחבריו של ה " אני מאמין " ביקשו לעגן אותו בקריטריונים מקצועיים ואוניברסליים של תוכן ואיכות . כפי שאבקש לטעון , משטר הצדקה זה מספק למעשה מסווה להטיה התרבותית המובהקת של הפסטיבל לטובת הקבוצה ההגמונית - הקבוצה שמקרבה באו מנהלי הפסטיבל וקהל היעד שלו ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד