מדיניות רב-תרבותית בחינוך לקיימות

היינו יכולים לעשות זאת באמצעות הורדת רמת הצריכה של הלא - חרדים לרמת הצריכה של החרדים ( . ( Garb 2002 ואולם , למרות ההיבטים הסביבתיים במקורות ועל אף טביעת הרגל האקולוגית הקטנה יחסית של החרדים , הציבור החרדי נתפס כבעל מודעות סביבתית נמוכה הן בעיני עצמו והן בעיני הציבור הכללי . חלק מההסבר נעוץ בעיסוק מועט בסוגיות הלכתיות בעלות היבטים סביבתיים , בסדר עדיפויות במערכת החינוך ובאורח חיים שבו הסביבה תופסת מקום שולי , וכן בעובדה שטביעת הרגל היא קטנה לא ממניעים סביבתיים אלא בשל מצוקה כלכלית . כפי שהעיד בכיר במחלקת חינוך חרדי ברשות מקומית : " אני חושב שיש מודעות , אני חושב שהעוני עוזר לנו קצת ללמד להסתפק במועט וללמד להשתמש בכל דבר למקסימום . ממש מסייע , ואת זה אני אומר בצער כי אני לא חושב שזו צריכה להיות הדרך " . לשכונות חרדיות יש דימוי של שכונות מלוכלכות ומוזנחות יותר משכונות אחרות בישראל . ואולם , בספרם הקהילה החרדית ואיכות הסביבה ערכו יוסף שלהב ומוטי קפלן ניתוח חזותי של שכונות וערים חרדיות ולא מצאו קשר ישיר בין רמת ה " דתיות " לבין מידת הטיפוח ברשות הרבים ובחזיתות רשות היחיד ( שלהב וקפלן . ( 2...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד