בספר זה טענתי שהתעקשותן של מדינות אחדות לאמץ את העקרונות המנחים של תנועת הרפורמה העולמית בחינוך – דהיינו תחרותיות ובחירה מוגברות , סטנדרטיזציה של ההוראה והלמידה , חיזוק האחריותיות המבוססת על מבחנים ושכר תלוי - הישגים למורים – עלולה לסכן את המאמצים שעושים בתי ספר ללמד לטובת חברת הידע המתפתחת ולמען עתיד בר - קיימה . זו אינה הדרך הטובה ביותר לשיפור הלמידה בבתי הספר , ואין כל הוכחות המצביעות על כך שהיא תשפר את איכותן של מערכות החינוך או תחזק את ההוגנות שלהן . פינלנד דחתה את העקרונות של תנועת הרפורמה העולמית בחינוך , ולמרות זאת היא מפגינה למן ראשית שנות השבעים שיפור חינוכי עקיב וביצועים גבוהים של תלמידים , ובה בעת אף מצליחה לשמור על מערכת חינוך הוגנת . צורת העבודה של בתי הספר בפינלנד עולה בקנה אחד עם כלכלת ידע תחרותית , כפי שתואר בפרקים הקודמים . כדאי אפוא לבדוק איך הצליחה החברה הפינית להיענות לאתגר העולמי של שינוי מערכות חינוך לאומיות כך שתגבר היעילות הכללית שלהן ותגדל הרלוונטיות שלהן לצורכי הידע והמיומנויות של המאה ה - . 21 מעניין לציין שהמונח אחריותיות אינו קיים בשיח החינוכי בפינלנד . מת...
אל הספר