חינוך היה מאז ומעולם חלק אינטגרלי מהתרבות ומהחברה בפינלנד . חינוך יסודי שש - שנתי היה חובה וזכות שחלו על כלל האוכלוסייה כבר בשנת , 1922 והפינים הבינו שבלי אוריינות וידע כללי נרחב יהיה להם קשה לממש את שאיפותיהם . בטרם החל החינוך הציבורי להתפשט בשנות השישים של המאה ה - 19 היה טיפוח האוריינות באחריותם של כמרים ואנשי דת אחרים בפינלנד עוד במאה ה - . 17 בתי הספר של הכנסייה הציעו לימודי קרוא וכתוב בסיסיים באוריינטציה דתית בבתי הספר של יום ראשון ובבתי ספר נודדים בכפרים ובאזורים נידחים . לפי המסורת , כדי להינשא באופן חוקי בכנסייה נדרשו גם גברים וגם נשים לדעת קרוא וכתוב . היותו של אדם יודע קרוא וכתוב סימנה אפוא את כניסתו לעולם המבוגרים , על החובות והזכויות שבו . עם התרחבותה של מערכת החינוך הציבורי בתחילת המאה ה - , 20 גם המורים קיבלו על עצמם בהדרגה את האחריויות הללו . הודות למעמדם החברתי הגבוה של המורים בפינלנד הם נהנו בראש ובראשונה מכבוד גדול ומאמון בלתי מעורער במדינתם . הפינים ממשיכים גם היום לראות בהוראה מקצוע אצילי ויוקרתי – בדומה לרפואה , משפטים או כלכלה – שהבחירה בו נובעת בעיקר משיקול ערכי...
אל הספר